<h1>מרדכי — ביצה סימן תרפ"ד</h1>
<h2>דף כד:</h2>
[ביצה כ"ג ע"א] אנא כר"ש ס"ל, ועוד שהרי ר' אלעזר בן עזריה מודה לו. כתב רשב"ט דה"ה בשבת שרי לר"ש, ותו דחזינן לטובא מילי דשרו רבנן בשבתא משום צערא דבהמה. עיין פ"ק דמועד קטן. גרסינן בירושלמי [פ"ב ה"ט], אין מקרדין, שלא יבא לידי חבורה, ואין מקרצפין, שלא יבא לידי תלישה. וכתב רבינו אבי העזרי כיון דמשמע הכא דלר' שמעון שרי קירוד וקירצוף, אע"ג דאיכא חששא דחבורה כדמפרש בירושלמי, הכי נמי מותר לתלוש הנוצה בי"ט במקום שחיטה, כשבא לשחוט. והביא ראיה מפרק הלוקח בהמה [בכורות כ"ד ע"ב], ר"י בן המשולם אומר, השוחט את הבכור עושה מקום לקופיץ מכאן ומכאן, ותולש את השער, ובלבד שלא יזיזנו ממקומו. וכי מעיינת התם משמע, דאפילו לרב דאית ליה דבר שאין מתכוין אסור ס"ל דכנגדו בי"ט מותר, דהוה ליה עוקר דבר מגידולו כלאחר יד. ולא הוצרכנו שם לחלק בין כנף לשאר מילי אלא לרב, אבל לר' שמעון אפילו כי אורחיה שרי. ובפרק כלל גדול פי' לאיסור משום ר"א ממיץ.
